דימצ'ו דימוב נ' שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ

החלטה

1. בתיק זה הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובע, של מר יצחק צרפתי.

2. בעת שעלה מר צרפתי על דוכן העדים, נשאל ואישר כי הוא פסול דין וכי מונו לו אפוטרופוסים.

עם הודעתו זו, הופסק הדיון.

3. ב"כ הצדדים התבקשו לסכם עמדתם בשאלה האם ניתן לשמוע עדותו של פסול דין.

4. להודעת התובע צורף תצהיר מאת האפוטרופסית של העד, גב' זהבית צרפתי.

כך נאמר בתצהירה:

"4. מתוקף תפקידי כאפוטרופסית קבועה לגוף של מר צרפתי יצחק אני נותנת בזאת הסכמתי למתן עדות על ידי מר צרפתי בכל בתי הדין לעבודה בישראל ו/או בתי המשפט בנוגע לכל עובדות הקשורות לתקופות עבודתו בהן שימש מר צרפתי כבעל שליטה ו/או מנהל מכירות או תפעול בחברות י.צרפתי, עמל ואור חיים. אני סבורה כי אין מצבו של מר צרפתי מונע ממנו יכולת להעיד ואינני סבורה כי ישנה מניעה כלשהיא מבחינתי כאפוטרופוסו שיעיד בהליכים משפטיים לרבות חקירת מר צרפתי בחקירה נגדית.

5. אני סבורה שעדותו של מר צרפתי יכולה להינתן שלא בנוכחותי וזאת לאור טיב המגבלות (הידועות לי היטב אך שלא ניתן לפרטן מפאת צנעת הפרט) אשר בגינן הוכרז מר צרפתי כחסוי. ככל שבית משפט יחליט כי יש לגבות עדותו של מר צרפתי בנוכחותי בהיותי אפוטרופוסו אתייצב יחד עימו לעדות למרות שהנני סבורה שאין כל צורך בכך.

6. יצוין כי עיינתי בתצהירים אשר נתן מר צרפתי בתיקים של עובדים זרים כנגד חברות בנייה בבתי הדין לעבודה ואני מביעה הסכמתי שמר צרפתי ייחקר על התצהירים.

7. להסרת כל ספק אחזור ואדגיש שאני בתפקידי של אפוטרופוסית של מר צרפתי מביעה הסכמתי לגביית עדות ממר צרפתי במסגרת הליכים משפטיים וטרום משפטיים שלא בנוכחותי."

5. לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן ההחלטה בבקשה.

6.באשר לבחינת כשרותם של חולי נפש לעדות נכתב בספרו של המלומד י. קדמי "על הראיות":

"1)לעניין כשרותם של חולי נפש ומפגרים, שלטה עד לפסק דין ע"פ 5339/98, הילכת ע"פ 507/62 (יז, 675, בשארי) לפיה: כשרותו של חולה נפש להעיד נקבעת על פי מבחן כפול פנים: מחד גיסא – כושרו להבין משמעותה של שבועה והחובה להעיד אמת על פיה; ומאידך גיסא – יכולתו למסור עדות אמינה על מה שקלט בחושיו (לאמור: בתנאי שכושר ההעדה שלו לא נפגם בשל מחלתו) [ע"פ 712/94 גבארי נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (2) 332].

...

2) בסוגיה זו חל – בע"פ 5339/89 (פלוני) – שינוי קיבוצי המבטא את המגמה הכללית של המעבר ממגבלות 'כשרות' למגבלות 'משקל'; ומגבלות הכשרות להעדת חולי נפש ומפגרים – שמקורן היה בהלכה הפסוקה – בוטלו. על פי גישה זו 'אין מקום כיום לחסום על הסף קבלת עדויות של לקויים בנפשם או בכושרם השכלי. ההתחשבות במצבו הנפשי או השכלי של העד צריכה להיעשות בשלב שבו נקבע משקלה של העדות...'."

י. קדמי, על הראיות, מהדורה תש"ע 2009, חלק ראשון, 436.

7.לאור האמור לעיל ולאור האמור בתצהירה של הגב' צרפתי, אני מאפשרת למר צרפתי להעיד ומתירה חקירתו של תצהירו.

8.בשלב זה אינני רואה צורך להורות על התייצבות הגב' צרפתי לדיונים.